רש"ש על ביצה ט׳

1 רד"ה תנאי היא כלומר כו' וההוא תנא מוקי ב"ה כוותיה דלא התירו אלא ברה"י כו'. לכאורה תמוה דמנ"ל לר"ח לעשות ביניהם פלוגתא חדשה שלא נזכרה בדבריהם דכיון דלר"א ור"ש ע"כ אף ברה"ר שרו ב"ה מטעם דשובכו מוכיח עליו מה יכריחנו לומר דת"ק פליג עליה בהא ואולי מפני זה מפרש הרמב"ם תנאי היא כלומר האיסור דחדרי חדרים איננו איסור פשוט ומוסכם שהרי יש שחולקין עליו ולכן יש לנו לומר שאף האוסרו מתירו משום שמחת יו"ט וכן תפרש התנאי היא דל"ק וליכא פלוגתא בין ר"ח לרב והה"מ נדחק בישוב הרמב"ם בפ"ה מהל' יו"ט ה"ד:

2 בא"ד י"מ כו' ולאו מילתא היא כו'. לכאורה י"ל דה"פ דרב סובר כר"א ור"ש ואינהו ע"כ סברי דל"נ ב"ש וב"ה בד"ז וכמ"ש התוס' לקמן ע"ב אליבא דר"ד. ולפמש"כ ביבמות פ דרב ל"פ על מתניתין דסתמה רבי ע"ש א"ש דברי רש"י:

3 רד"ה וממאי דמוחלפת דאיכא דקר נעוץ דליכא צד איסור. לכאורה יש עדיין איסור גומא:

4 רד"ה אבל היכא דליכא דקר נעוץ דאיכא צד רמז חפירה ל"ש כו'. משמע דדקר נעוץ אינו מטעם הכנה כמו שהביאו התוס' בשמו ועי' לעיל ח בתד"ה וא"צ:

5 תד"ה מאי ותימא ר"ד כו' וי"ל דר"ד יאמר דל"נ ב"ש כו'. לכאורה י"ל דס"ל דפלוגתייהו בהטיה:

6 בא"ד והרר"א מבורג' פי' דהתם מיירי בשבת כו'. כה"ג חלקו לקמן ר"פ המביא:

7 תד"ה אמר דלפי פירושו נמי כו'. כצ"ל: